מכיוון שצוות המלאכים של למעלה קיבל כל כך הרבה תלונות מאנשי כדור הארץ , הם החליטו לפתוח וועדה מיוחדת שתדון בתלונותיהם של אנשי הכדור הסובל.
בבית דין העליון על כסאות מוזהבים שעטרת הילה לבנה עוטרת את ראשם הם קיבלו כל אדם שניגש אליהם בתלונה...על דבר מה שאינו קיבל.
ישבו להם שופטי הצדק של העולם וקיבלנו את תלונות וקובלנות אנשי הארץ ששילחו
אותם ישבו שם 4 מלאכים ושופט אחד שניהל את הישיבה .
אחד , אחד החלו לעלות אנשי כדור הארץ בגרם המדרגות לבית הדין העליון של מעלה...ראשון ניגש לוועדה אופיר מתרגש מהרעיון שהנה סוף סוף ייתנו לו את האהבה שהוא כל כך מייחל אליה .
"כן אופיר לחש לעברו גבריאל , מהו רצונך?
" אני רוצה שתיתנו לי אהבה "
תמתין דקה בבקשה אנחנו נבדוק את התיק שלך"
השופטים התלחששו ביניהם , הציצו בתיקים והפנו מבט צדדי לעבר הבחור יפה התואר ועיניו העצובות.
ובכן , לפתע פנתה המלאכית הראשית לפי מה שנכתב בתיקך... אתה קיבלת 100% אהבה ביום שהגעת לעולם"
אופיר לא ויתר והמשיך " אין לי אהבה" מלמל בעצב
" בוודאי שיש לך"
ומיד הוסיף האם אתה מבקש משהו שכבר קיבלת?
קיבלת את כל האהבה שקיבל כל אדם על פני כדור הארץ מיד ברגע היוולדו ולכן אנחנו לא יכולים לתת לך יותר "
מאוכזב ועצוב עזב אופיר את בית הדין העליון וחזר לכדור הארץ שממולו פסעה רונית שבליבה חשבה
הנה הגעתי עד כאן עד בית הדין העליון אולי סוף סוף אקבל שמחה וחיי יחזרו להיות נפלאים
רונית ניגשה לשולחן הדיינים בעיניים דומעות וביקשה " אני רוצה שתיתנו לי שמחה "
שמחה את מבקשת - חזר על דבריה המלאך שושנאל
"כן"
ענתה בנחרצות שמחה אני מבקשת
"ולמה את לא שמחה? " המשיכו המלאכים
" מתי בפעם האחרונה שמחת? "
" שהייתי ילדה "
ומתי הפסקת לשמוח"
"בערך שהייתי בת 10 פחות או יותר "
שנייה יקרה , נדון בעניינך" השיב לה המלאך בנועם וחזר להסתודד עם
התכנסו להם שוב הממלאכים פישפשו בתיקים ופנו אל רונית " יקרתי את קיבלת כבר 100% שמחה , קיבלת את כל השמחה שאנחנו יכולים לתת לך"
"אינני מצליחה למצוא אותה "השיבה רונית תעזרו לי?
" היא בתוכך אישה מופלאה , תמצאי את הילדה שבך תמצאי אותה"
אנו נאלצים לדחות את בקשתך , מכיוון שאינך יכולה לקבל עוד "
מי רוצה לשחק?
שהיא יורדת במדרגות שמיים של מעלה לעבר כדור הארץ , פתאום נתקלה רונית בילדה , היא הייתה המומה שהיא שם והיא הייתה דומה לה להפליא .
" רוצה לשחק בחבל" שאלה הילדה ?
" מממ... השיבה רונית , לא ממש כבר עבר די הרבה זמן "
" מתי בפעם האחרונה שיחקת? " המשיכה הילדה
" לא זוכרת..."
" נו אל תהיי כבדה נשחק קצת ואז תלכי" התעקשה הילדה תוך כדי שהיא מלעברה תוך כדי שהיא ממשיכה לקפוץ בחבל"
רק לדקה השיבה רונית והתחילה במשחק
" בפעם הראשונה רונית פיספסה את הקפיצה ומיד פנתה לילדה
תשמעי אני כבר לא ילדה אין לי כוח לקפוץ ככה לידך "
והילדה השיבה לה בעיניים דומעות חבל שכך, אני מאוד אשמח אם תוכלי לשחק איתי מדי פעם , זה גרם לנו להרבה שמחה שהיינו ילדות וגם עכשיו את יכולה"
אולי בכל זאת היא המשיכה?
טוב רק עוד פעמיים שלוש ננסה .. ופתאום זה הצליח! רוני הייתה כל כך המומה שהיא נזכרה בקפיצה שהיא קפצה שוב ושוב עם רונית הקטנה... אחרי שעתיים של משחק רונית הייתה מחויכת ושמחה וצוהלת ממש כמו הילדה שלידה.
" רואה? " שאלה אותה הילדה
" רואה מה? השיבה רונית
" הנה את שמחה , זה לא נאבד לך זה חלק ממך השמחה "
הילד שבתוכי
אז בכולנו הוא נמצא אותו ילד שמשתולל ,משחק בחיים לא נמצא בעבר מדי ולא נמצא בעתיד מדי נמצא עכשיו , הוא עדיין לא רכש את אותם התניות חברתיות של " מותר ואסור " .
תביטו מבט על הילדים שלכם, האחיין שלכם או סתם ילד שמשחק , אין לו עדיין את מערכת הכללים וההגיון שמתנים לנו הסוכנים החברתיים השונים בחיינו שהוא שמח הוא סתם שמח כשלא טוב לו הוא בוכה.
ילד תמיד נאמן לרגשות שלו כי עדיין ההתכוונות שלהם היא רגשית , ילד יתקרב או יהיה עם מישהו בהתאם למה שהוא מרגיש באותו רגע הוא יכול לשנייה אחת לא לרצות לשחק ובשנייה אחרי להתחיל לשחק.
תראו ילדים שרבים באמצע משחק , כל עוד המבוגרים לא מתערבים הם יכולים לריב ולהתכחס ואחרי חמש דקות שוב לשחק ולהינות ביחד הסליחה שלהם לאחר היא הרבה יותר מהירה וטבעית.
ילד אינו מודע לטוב או רע הוא שקוע לחלוטין בעולמו הפנימי , מפני שעדיין אינכם מבוייתים והתום הוא חלק ממכם מתי אתם מתחילים לאבד את התום והשמחה? בדיוק כאשר נכנסת לחייכם מערכת הכללים של מה ראוי ומה לא ראוי מה צריך ומה לא צריך להיות.
המבוגרים מלמדים באמצעות שליטה עונשים את מערכת החוקים בחיים ואו אז מתחילים להיווצר להם פצעים רגשיים שלאט , לאט מלמדים את הילד גם בתור מבוגר לעצור את השמחה הספונטניות והכיוונון הרגשי לחיים.
הילד הפנימי הוא למעשה המנגנון הפנימי הרגשי שבכל אחד מאיתנו , המנגנון הזה שהודחק עם השנים הולך ומתכהה וטומן בחובו אלפי התניות וכללים, בכדי לחזור למקור אנחנו נדרשים לחזור לשנות הילדות המוקדמות שלנו ולראות היכן בדיוק התחלנו לפתח פחד פשוט מלהיות כמו שאנחנו נאמנים לרגשות שלנו.
שאנחנו עוסקים בריפוי הילד הפנימי יכולים לעלות חוויות מהעבר שהן לא תמיד נעימות אשר בתור ילדים הדחקנו משום שלא היינו מסוגלים להתמודד איתם ועכשיו בתור מבוגרים הם מתנים לנו את הדרך בחיים ופעמים רבות חוסמות אותנו.
הדרך היחידה לשחרר את החוויות האלו הם להעלות אותם למודעות לפתוח את הפצע, לכאוב אותו לנקות אותו ולשחרר אותנו מחיינו , אחרי הכול אנחנו כבר לא ילדים ואיכות חיינו תלויה ברצון שלנו לשחרר את כל מה שכבר אינו משרת אותנו כבוגרים.
לאן נושבת הרוח בפייסבוק | הצטרפו לרשימת התפוצה של הניוזלטר | סדנאות יחסי ציבור ושיווק
